קופה משלמת
וקופה שאיננה משלמת

הקדמה

עד שנת 2008, היו בביטוח הפנסיוני שני מסלולי חיסכון עיקריים:

1. מסלול הוני (קופות גמל ופוליסות הוניות בחברת ביטוח): החיסכון המצטבר בפרישה משולם
    בסכום אחד – חד פעמי (שממנו נוכו מיסים על פי החוקים והתקנות, כולל פטורים ממס).

2. מסלול קיצבה (קרנות פנסיה חדשות וותיקות, פוליסות קיצבה בחברת ביטוח): בפרישה משולמת
    הצבירה הפנסיונית בסכומים חודשיים לכל החיים (פנסיה / קיצבה חודשית) ולא בסכום חד-פעמי.
    על הפנסיה / קיצבה חודשית חלים מס הכנסה ומס בריאות בדומה למשכורת רגילה, ובכפוף
    להנחות מס כמפורט בתקנות.

מקדמי פנסיה וקיצבה בפרישה

1. נניח שצברתי בקרן פנסיה או בפוליסת קיצבה 1,000,000 ₪:  כמה פנסיה או קיצבה אקבל
    כל חודש ? 4,000 ₪ ? 6,000 ₪ ? 8,000 ₪ ? התשובה מצויה בין המספרים, בהתאם
    לפוליסת הקיצבה המצויה ברשותך, ובתאריך תחילת הביטוח.

2. כיצד מחשבים את הפנסיה והקיצבה החודשית יחסית לסכום הצבירה בפרישה ? על פי מקדמי
    פנסיה ומקדמי קיצבה הרשומים בפוליסה:

א. בקרן פנסיה, מקדם הפנסיה בגיל 67 הוא כ- 180 ₪ צבירה = 1 ₪ פנסיה חודשית לכל החיים.
    (המקדמים ניתנים לשינוי, כולל על הצבירה הרטרואקטיבית).

ב. בפוליסות קיצבה משנות ה- 80, מקדם הפנסיה בגיל 67 הוא: צבירה של 137 ₪ = 1 ₪ קיצבה
    חודשית (צמודה למדד) לכל החיים. המקדם לא ניתן לשינוי.

ג. בפוליסות קיצבה משנות ה- 90 מקדם הקיצבה בגיל 67 הוא: צבירה של 158 ₪ = 1 ₪ קיצבה
   חודשית (צמודה לרווחי השקעות החברה) לכל החיים. המקדם לא ניתן לשינוי.

ד. בפוליסות קיצבה משנות ה- 2001 ואילך, מקדם הקיצבה בגיל 67 הוא: צבירה סביב 200 ₪ = 1 ₪
    קיצבה חודשית לכל החיים (צמודה לרווחי השקעות החברה). המקדם לא ניתן לשינוי.

שינויים פנסיוניים בשנת 2008 (תיקון 3) – אין יותר קופות גמל ופיצויים, ואין פוליסות הוניות

על פי החלטות האוצר, החל משנת 2008 כל הכספים המופקדים בגוף פנסיוני כל שהו (קופות גמל
פוליסות הוניות, קרנות פנסיה ופוליסות קיצבה) נחשבים לכספים המיועדים לקיצבה, אשר יתקבלו
בגיל פרישה כקיצבה חודשית, ולא בסכום אחד (הוני).

שינוי זה "שמט את השטיח" מתחת לקופות הגמל והפוליסות ההוניות הקיימות – כיון שהן הפסיקות
לשמש כחיסכון המתקבל בסכום אחד בפרישה – על הפקדות משנת 2008 ואילך. אילו האוצר פעל
בהגיון – הוא היה עוצר את ההפקדות בקופות גמל קיימות, ומורה לפתוח קופות גמל חדשות (שהן
בעצם קופות גמל לקיצבה), ולשם היו מופנות ההפקדות החדשות.

יתרה מזו, בקופת גמל חדשה לקיצבה, היה ניתן גם (אולי) לקבוע מקדמי קיצבה עבור ההפקדות
החל משנת 2008, וכך, קופות אלו היו נחשבות ל"קופות משלמות" (בפרישה).

אבל באוצר כמו באוצר, הכל עקום. הציבור משיך להפקיד בקופות גמל קיימות (שחלק גדול מהציבור
עדיין ממשיך לראותן כחיסכון הוני, שישולם בפרישה בסכום אחד), והקופות חייבות "לצבוע" את הכסף
החדש, כדי להפרידו מהכסף הישן.

ומה יקרה בגיל פרישה ? מכיון שלקופות הגמל הקיימות אין מקדמי קיצבה – הן לא יכולות לכאורה
לשלם לחוסכים קיצבה חודשית. אלו קופות שמוגדרות "קופות לא משלמות". כדי שהחוסכים יוכלו
לקבל את כספם כקיצבה חודשית – על הקופות "הלא משלמות" להעביר את הכסף שנצבר בפרישה
ל"קופות משלמות" – שהן כיום רק קרנות פנסיה (מקיפות וכלליות) ופוליסות קיצבה בחברות ביטוח.

סידור טיפשי זה הוא מקור לטעויות ובלאגן גדול (במיוחד למי שירצה לנייד את החיסכון ההוני מקופה
אחת לשניה, ולמי שירצה לנייד רק חלק מהצבירה). מבחינת הגופים הפנסיוניים מדובר כאן על עלויות
מיותרות של עשרות מיליוני ₪ - בטיפול בכל הנושא הפשוט לכאורה – שהאוצר סיבך אותו כמנהגו.

וכך, במקום לעצור בשנת 2008 הפקדות חדשות לקופות גמל הוניות – הן ממשיכות לקבל כסף
מהציבור, אך יצתרכו להעביר אותו בפרישה ל"קופות משלמות". למה לעשות את זה פשוט וקל,
כשאפשר לעשות את זה קשה ומסובך ? אבל אנחנו כבר רגילים לחברים באוצר – מהם לא תבוא
הישועה לציבור בישראל.

לסדנה הפנסיונית

צור קשר