בנקים   בתי השקעות   קרנות פנסיה   חברות בטוח   יועצים   סוכני ביטוח   הדרכות פנסיוניות ופיננסיות   שימושון - Uzit   מילון   צור קשר
  אודות החברה   ניהול החיסכון הפנסיוני   תשואות   דירוג מניות   בורסה ושוק ההון   מצגת   בלוג אישי   profitrider   נדלן וצרכנות

פיצויים שאינם פטורים ממס בפרישה
הוניים ? פירותיים ? הכנסת עבודה ?

 מזה יותר מ- 30 שנה, נחלקות הדיעות, בין רואי חשבון ורשות המיסים, וגם בין עורכי דין ושופטים:
מה הוא שעור המס שיש להטיל על פיצויים שאינם פטורים ממס לפי סעיף 9 (7 א') לפקודת המיסים ?

פיצויים פטורים ממס בפרישה

הפיצויים הפטורים ממס הם משכורת חודשית ברוטו כפול שנות הוותק – אך לא יותר מ- 10,220 ש"ח
לכל שנת וותק (נכון לשנת 2007). יתרת הפיצויים שאינם פטורים – נחשבים לחייבים במס. כמה מס ?

האם פיצויים שאינם פטורים ממס נחשבים כהכנסת עבודה – או כהכנסה הונית ?

על פי פסקי דין ופרשנויות שונות, יש חילוקי דיעות בעניין זה. ומכיון שהמס על הכנסת עבודה עשוי
להגיע לכ- 48%, בעוד שמס רווחי הון מוגבל כיום (2007) ל- 20% בלבד, יש משמעות גדולה
לשיעור המס על סכומי פיצויים גדולים.

פסקי דין שונים בנושא זה

1. בשנת 1969 ניתן פסק דין במחוזי על ידי השופט אשר בעניין חברת מרווה. הוא קבע שהפיצויים הם
    "תוספת סוציאלית" לעובד, ולכן הם חייבים במס כהכנסת עבודה. אבל הרי התגמולים, שגם הם
    תוספת סוציאלית, היו פטורים לחלוטין ממס עד שנת 2000, אז מדוע האפלייה בשיעור המס בין
    תוספת סוציאלית לפיצויים, לבין תוספת סוציאלית לתגמולים ?

2. בשנת 1972, שופט בית המשפט העליון ויתקון (בעניין חפץ) לא קיבל את הגישה שפיצויים הם
    הכנסה  פירותית, וטען שהפיצויים עשויים לשמש פיצוי לעובד על אובדן הכנסות עתידיות. ואולם
    מכיון שסעיף 9 ( 7 א) העניק פטור ממס על חלק מהפיצויים – הוא השאיר את החלק החייב במס
    כ"הכנסה פירותית".

3. בשנת 1974, כיהן כבר השופט אשר בבית המשפט העליון, ונדרש לאותו נושא בעניין חברת
    פרמה-שרפ. מכיון שבשנת 1972 לא קיבל ויתקון בעליון את גישת השופט אשר (אז במחוזי)
    בעניין חברת מרווה, טען הפעם השופט אשר (בהיותו שופט בעליון) כי מכיון שכך – הוא רואה
    את הפיצויים הפטורים ממס כהכנסה הונית (אם הכנסה - אז למה הם פטורים ?), ואת יתרת
    הפיצויים הוא רואה כהכנסה פירותית, מכוח סעיף 9 (7 א)…אלא מה, סעיף 9 (7 א) בכלל
   לא מתייחס להגדרת הפיצויים כהכנסה הונית או פירותית (איזה מושג יפה: פירותית), אלא רק
   מגדיר איזה חלק של הפיצויים פטור ממס…וכך נראה כאילו קיבלנו כאן דייסה מוזרה, שספק
   אם היא הגיונית.

4. בשנת 2005 קבע השופט יוסף אלון (מחוזי באר שבע) בעניין חברת כבלי ציון, כי לאור פסיקת
    פרמה- שרפ,
הפיצויים הפטורים נחשבים כהכנסה הונית, ויתרת הפיצויים אינם הכנסת עבודה.
    השופט לא קבע  איזה סוג של הכנסה הם כן (הוא לא השתמש במילה "פירותית").

5. בשנת 2006 (או 2007), בערעור חברת כבלי ציון לעליון, קבע השופט אליעזר ריבלין "שפקיד
    השומה לא חולק על כך שפיצויים מעל התקרה הפטורה הם "הכנסה פירותית" (ולמה שיחלוק ?
    הרי הוא יקבל יותר מיסים על הפיצויים "הפירותיים")

6. בשנת 2007, בעניין שארל שבטון, נכה 100% בעל פטור ממס (עד תקרה של כ- 500,000 ש"ח
    לשנה), הסכים
השופט מגן אלטוביה להיענות לבקשת שבטון, ולאשר לו פטור ממס על הפיצויים
    החייבים שבפריסה, כאילו היו הכנסה שהפטור לנכה 100% חל עליה. אך נדחתה בקשתו של
    הנכה שבטון לראות את הסכומים שמעל לסכום הפיצויים שנפרס – כהכנסה הונית.

שאלות שעולות מכל התקדימים המשפטים

עצם ההזדקקות של נישומים המקבלים פיצויי פיטורין לעזרת בית המשפט, והשוני שבין הפסיקות
השונות, רק מדגיש את העיוותים, חוסר הבהירות והחד-משמעותיות של הפרשנות לחוק פיצויי
פיטורין. הרי הנושא כל-כך פשוט, אך בגלל העיוותים – בית המשפט לא פעם "נע על כיסאו בחוסר
נוחות" בבואו לפרש את החוק. ונשאלות השאלות:

1. אם הפיצויים הם חלק של זכויות סוציאליות – מדוע חוקי המס עליהם שונים כל-כך מאלו של 
    התגמולים ?

2. מדוע מחלקים את הפיצויים לחלק "הוני" ולחלק "פירותי" ?

3. אם הפיצויים הם מעין פיצוי על הפסקת ההכנסה מעבודה בפרישה – מדוע לא ניתן לפרוס את
    הפיצויים ליותר מ- 6 שנים (שבהן הנישום לא עובד) – הרי הנישום שפרש ממשיך לא לעבוד
    ולא לקבל הכנסה גם עד גיל 80 ו- 90 ? מדוע לא לאפשר פריסה ארוכה יותר (למשל 15-10
    שנים), אשר עשויה להקטין  את המס על פיציים חייבים ?

4. מדוע ניתן הפטור ממס בגובה משכורת לכל שנת וותק ? אם הפיצויים הם "הכנסה פירותית",
    מדוע יש  פטור על חלק מהם ? ואם הם "הכנסה הונית" (אשר חייבת במס) – מדוע ניתן פטור
    ממס ?

בקיצור – הנושא כלל לא סגור. החוק עצמו, כמו כל הפרשנויות המשפטיות שלו – נדרש אולי לחקיקה חדשה, ברורה, הגיונית, ואשר איננה ניתנת לפרשנויות משפטיות. לא חבל על הכסף, הזמן והאנרגיות
של מנהלי חברות, עורכי דין, רואי חשבון ושופטי בית משפט ? אפשר היה בהחלט לתת את המיליונים
הללו למטרות חברתיות ולנזקקים.


רעיונות לשינויים בחוק מיסוי פיצויים בפרישה

1. יש לראות את הפיצויים כחלק מהביטוח הפנסיוני הכולל של העובד (המורכב מפיצויים, תגמולים
    וקרן השתלמות).

2. פיצויים שיתקבלו אחרי גיל 60 כקיצבה חודשית – יוטל עליהם מס כמקובל כיום (בדומה למשכורת,
    למעט ניכוי ביטוח לאומי).

3. פיצויים שיתקבלו אחרי גיל 60 בסכום הוני, יחולקו ל- 3 מדרגות מס:

א. פיצויים עד משכורת לכל שנת וותק (ועד תקרה כ- 10,220 ש"ח לשנה) יהיו פטורים לחלוטין ממס.

ב. פיצויים בין שכר 10,220 ועד שכר כ- 30,000 ש"ח – ניתן יהיה לפרוס אותם עד 15 שנים קדימה.
    המס   עליהם יהיה המס המשוקלל על "הפיצויים החודשיים" – או מס רווח הון (20%) – הנמוך
     מביניהם.

ג. על יתרת הפיצויים לשכר מעל כ- 30,000 ש"ח – יוטל מס שולי של מקבל הפיצויים, על פי המס
    השולי של משכורתו הממוצעת ב- 12 החודשים שקדמו לפרישה (כדי למנוע מניפולציות).

4. חלוקה זו למדרגות מס, נותנת לדעתי איזון מס שמעניק פטור מוחלט לבעלי הכנסות נמוכות,
    מטיל מס מוגבל על בעלי שכר עד כ- 30,000 ש"ח, ומטיל מס מירבי על בעלי שכר שמעל
    30,000 ש"ח.

חוק מיסוי פשוט והגיוני כזה (לדעתי) עשוי לפתור את הבלבול והפרשנויות השונות שניתנות
כיום במישור המשפטי, ויחסוך את הצורך לחפש "תרגילי מס" ולפנות לבתי משפט בנושא זה.

חזרה לפיצויי פרישה

צור קשר


טלפון 03-5349801       נייד 054-4664151       yoashz@gmail.com

הוקם ופותח על ידי ארטויז'ן בע"מ